עעמ 8725/20 ע.דורון אל פרויקטים בע"מ נ' רשות שדות התעופה בישראל

נדחתה בקשה לסעד זמני עד להכרעה בערעור על פסק דין בו נדחתה עתירת המבקשות להורות על ביטול החלטת ועדת המכרזים של המשיבה 1, לאשרר את זכייתה של משיבה 2 במכרז פומבי לקבלת הרשאה למתן שירותי ניהול והפעלת מסעדה במסוף אלנבי, על יסוד שיקולי מאזן הנוחות.
.
מבקשת 1 היא חברה המנהלת ומפעילה מערך הסעדה במסוף אלנבי מכוח חוזה הרשאה שנחתם בינה לבין הרשות המשיבה 1, ושתוקפו מסתיים ביום 31.12.2020; מבקשת 2 חתומה על מסמכי המכרז כ"מציע במשותף". עסקינן בבקשה לסעד זמני עד להכרעה בערעור על פסק דין בו נדחתה עתירת המבקשות להורות על ביטול החלטת ועדת המכרזים של משיבה 1, לאשרר את זכייתה של משיבה 2 במכרז פומבי לקבלת הרשאה למתן שירותי ניהול והפעלת מסעדה במסוף אלנבי.
.
בית המשפט העליון (השופט ג' קרא) דחה את הבקשה ופסק כי:
ההלכה הפסוקה לעניין מתן סעד זמני בערעור קובעת כי בעל דין שזכה בהליך משפטי זכאי ליהנות מפירות זכייתו, כך שסעד זמני בתקופת הערעור יינתן במקרים חריגים. על המבקש סעד זמני לתקופת הערעור להוכיח התקיימות התנאים המצטברים של סיכויים טובים לקבלת הערעור וכן ש'מאזן הנוחות' נוטה לטובתו, במובן זה שאם יזכה בערעור יהיה קושי ממשי להשיב את המצב לקדמותו. מדובר במקבילית כוחות, כאשר 'מאזן הנוחות' הוא אבן הבוחן המרכזית להכרעה בבקשה לסעד זמני. בהליך מינהלי נדרש בימ"ש במסגרת בחינת מאזן הנוחות גם לפגיעה באינטרס הציבורי. בנסיבות המקרה, ניתן להכריע בבקשה אף מבלי להביע עמדה לעניין סיכויי הערעור, שכן מאזן הנוחות מטה את הכף במובהק אל עבר דחיית הבקשה.
בפסיקה נקבע כי במכרזים למתן שירותים, להבדיל ממכרזי הקמת פרויקט, הנטייה היא להימנע ממתן סעד זמני בערעור שכן לרוב קבלת הערעור אינה גורמת לנזק בלתי הפיך. זאת, מאחר שבמכרזים למתן שירותים ניתן 'להפקיע' את הזכייה מהספק שנבחר ולהורות לרשות להתקשר עם ספק אחר. הנזק שעלול להיגרם מאי-מתן הסעד הזמני ניתן לכימות כספי, כך שאם יתקבל הערעור ולא ניתן יהיה לאכוף התקשרות בין הצדדים, עדיין אין לומר שאי-קבלת הבקשה תגרום לנזק בלתי הפיך והמבקשת תוכל לתבוע פיצויים. האמור יפה לענייננו. מדובר בהרשאה חוזית למתן שירותים של ניהול מסעדה והפעלתה לתקופה של כחמש שנים. במובן זה, אם הערעור יתקבל, ניתן יהיה להחליף את הגורם שיבצע את שירותי ניהול המסעדה והפעלתה. יתר על כן, מתן סעד זמני יגרום נזקים למשיבה 2, שהשקיעה משאבים בהיערכות לקראת מימוש המכרז.
בנוסף, המבקשות טענו כי הן מפעילות כיום את המסעדה כך שאם לא יינתן הצו המבוקש הן תיאלצנה לפטר את עובדי המסעדה, לפנות ממנה את הציוד המותקן בה וכי המסעדה אינה רווחית בשל משבר הקורונה. אלא שהמבקשות לא העמידו תשתית ראייתית להראות כי ייגרם להן נזק בלתי הפיך ואין די בהעלאת טענות כלליות. במקרה דומה נקבע כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת, שכן אין בידיה זכות קנויה להמשיך בביצוע העבודות נשוא המכרז מעבר לתקופת החוזה עמה וכי עומדת למבקשת האפשרות, ככל שתזכה בעתירה העיקרית, לתבוע פיצוי בגין נזקיה, אם ייגרמו ויוכחו וכי אין מדובר בעניין בלתי הפיך, אם אכן תזכה המבקשת בעתירה העיקרית. יפה הדבר גם בענייננו; כמו כן, כבר נפסק אודות מצבים בהם המפעיל הנוכחי ביקש סעדים זמניים כדי להמשיך ולספק את השירות, אף שאין לו זכות שבדין לכך; הטענה לאי רווחיות המסעדה אינה רלוונטית לעניין בחינת מאזן הנוחות.

פורסם בנבו